הנה אני עומד כאן, בשער של הגן
וממש איני יודע, איך עבר פתאום הזמן
הרי הגעתי לכאן
כמעט לפני שנתיים עם טיטול וגם בקבוק
ועכשיו אני ממשיך עם המון אהבה וגם חיבוק.
עדינה יקרה,
מוכרח אני לומר
שבגן שלך הייתי ילד מאושר
למדתי דברים נפלאים וחשובים
על אהבת אדם וטבע על סופרים וציירים
וכעת בדרכי לגן חובה
לגננת אחרת, בלבי המון תקווה
שתהיה ולו במעט
נפלאה ומקסימה כמו שאת.
|
